לפני כמה זמן, מישהו טען שהכלב שלי נשך אותו ויום למחרת, קיבלתי את הטלפון הסיוטי ממשרד הבריאות שהוא התלונן אצלם ושיהיה עלי להביא אותו להסגר העירוני. ניתקתי את הטלפון ופרצתי בבכי. היה לי ברור שהכלב שלי רגיש כל כך וכי לא יעמוד בתנאים של הסגר עירוני. היה לי ברור שאני אנסה להילחם בזה בכל כוחי והייתי צריכה עורכת דין שתהיה שותפה למאבק שלי. בעוד אני בוכה, התקשרתי לסיון שאת שמה הכרתי מפעילים למען זכויות בעלי חיים. נסערת מאד, תיארתי לה את המצב וביקשתי את עזרתה. סיון המדהימה קודם כל הרגיעה אותי ואמרה שהיא נכנסת איתי לסיפור הזה ואז עשתה לי סדר במשימות שעלי עשות על מנת שנוכל להתקדם ושלחה אותי להתחיל "לעבוד". עד למועד הוצאת הצו דיברנו המון, בכל שעות היממה הקיימות, לפעמים רק כי הייתי בהתקף חרדה והתקשרתי אליה בהיסטריה והיא בשיא הסבלנות, הכילה אותי, הרגיעה אותי ומיקדה אותי כרגיל גם על העשייה. סיון עבדה מסביב לשעון עבורנו, עשתה לילות כימים – מילולית כיוון שהיינו בלחץ של זמן. ובתוך כל ההיסטריה שלי, הרגשתי כל הזמן שממש יש לי שותפה לסיטואציה הנוראית שנקלעתי אליה, שיותר מהכל, סיון לגמרי מבינה כמה חשוב שנצליח, למען הכלב שלי, שלא ישב בהסגר העירוני. הלכנו יחד לבית המשפט להוציא צו מניעה ולבסוף, לשמחתנו הענקית, ניתן צו המניעה המיוחל והכלב שלי היה בהסגר ביתי איתי– כפי שקיווינו! אין לי מילים לתאר את ההשקעה, המסירות, הרגישות והמקצועיות של סיון בטיפול במקרה שלי. יש לי רק מילה אחת חשובה – תודה מכל הלב!