עוז ודנית מתגוררים באחד ממושבי השרון, יחד עם ילדיהם וכלבתם מסוג טרייר רוסי שחור העונה לשם טולי. טולי היא עוד ילדה של ממש. מטופלת ברמה הגבוהה ביותר, נוסעת עם המשפחה לכל מקום ואף מגיעה עימם לאירועים משפחתיים. טולי ממושמעת שקטה וחיובית אל הבריות.
חריג לכך כאשר טולי נבהלת עת היא שומעת את האופנוע המאסיבי והרועש של הדוור, המגיח בעוצמה באחת, בשביל העפר הצמוד לחצר הבית, אז היא נובחת נביחות רמות וקופצת על שער הברזל החשמלי של הבית, כמי שמבקשת להגן על עצמה ומשפחתה.
המשפחה פנתה באופן חוזר ונשנה, אל הדוור עצמו וביקשה ממנו שלא להתקרב עם האופנוע עד לשער הבית, כיוון שהדבר מבהיל את טולי והיא מגיבה בפאניקה. משלא נעתר לבקשתם הלגיטימית, שלחה דנית מייל למחלקה הרלוונטית.
לאחר שהתערבה המחלקה, החל באמת הדוור להחנות את האופנוע רחוק מספיק מהשער, והתקדם רגלית לעבר השער וזרק את הדואר לגינה.
יום אחד כאשר טולי והבת שיחקו בכדור בחצר הבית, נשמע אחרי הרבה זמן, שוב אותו האופנוע בשביל העפר בסמוך לחצר.
טולי מן הסתם הגיבה שוב באותו האופן, נבחה בחוזקה וקפצה על שער הבית, אך הפעם בניגוד לפעמים הקודמות, היא שברה את מנגנון הנעילה של השער החשמלי מברזל; כתוצאה מכך השער נפתח טולי דחפה את השער, באה במגע ישיר עם הדוור ונשכה אותו.
אנדרלמוסיה רבה שררה במקום. השער כאמור נשבר, האופנוע התהפך, הדוור ישב על מדרגות הבית הסמוך ומירר בבכי (ממש כך), משטרה ואמבולנס הגיעו למקום. כל האירוע המיותר ותוצאותיו אירעו בשל גחמה מצידו של הדוור. באמת שלא הייתה לו כל סיבה הגיונית לשוב לסורו.
לאחר מספר שבועות נקרא עוז לחקירה. הוא נחקר בחשד לכך שלא נקט אמצעי זהירות מתאימים בהחזקתה של טולי.
עוז תיאר בחקירה את המצב במדויק, וחשב לתומו שלאחר שהסביר את הדברים, הכל יבוא על מקומו בשלום, אך המשטרה החליטה לקדם את התיק, ודרשה ממנו להודות בהחזקה רשלנית של טולי בחצר הבית, שאם לא כן יוגש כנגדו כתב אישום.
עוז פנה אלינו וביקש שנלווה אותו במטרה לסגור את התיק כנגדו, הרי הדעת לא סובלת שבסופו של דבר, הוא עוד זה שיודה בביצוע עברת רשלנות ופזיזות.
פנינו ליחידה להסדר מותנה וטענו בין היתר כי עוז לא יכול היה לדעת או לצפות שטולי תשבור את מנגנון הנעילה בשער הכבד וכך תצא מהחצר לרשות הרבים.
הסברנו כי מדובר בתאונה שהסיכוי להתרחשותה הינו אפסי ולא ניתן היה כלל לצפותה מראש. יתרה מזו הדוור הספציפי ידע היטב שטולי עלולה להימצא בחצר, והתבקש מפורשות לחדול ממעשיו, אך בחר להתעלם מהבקשות וההנחיות בעניין, שהוכיחו עצמן, ולהמשיך לבצע מעשה, שהוביל בסופו של דבר לאירוע נשוא התלונה.
כמו כן הצבענו, על אמצעי הזהירות עליהם עומדים בני המשפחה, בהחזקתה של טולי ועוד למעלה מן הצורך לפיהם: טולי יוצאת לחצר רק עם אחד מבני המשפחה, על הגדר קיים שילוט המזהיר מפני כלב המצוי בחצר, החצר סגורה ומסוגרת ובעלת שערים מאסיביים מברזל. עוד הפנינו לחומרי החקירה אשר מלמדים כי הדוור בעצמו לא טען כי השער דרכו יצאה טולי היה: עלוב, פתוח ו/או לא נעול, בעת האירוע ואף הוא אישר מפורשות כי טולי דחפה את השער הכבד, טרם נשכה אותו.
משכך טענו, כי בנסיבות העניין, לא התמלאו התנאים הדרושים לצורך קיומו של יסוד נפשי רשלני והתוצאה אם כן בעניינו היא שאין כל עברה פלילית. לפיכך עמדנו על סגירת תיק החקירה בעילה של חוסר עברה.
עוז ובני משפחתו שמחו מאוד לשמוע כי הטענות שהעלנו נפלו על אוזניים כרויות, שכן בהתאם לדרישתנו, אכן הוחלט לסגור את התיק בעילה של חוסר עברה. התוצאה הטובה ביותר, בזמן הקצר ביותר, וזאת מבלי להיכנס להליכים מיותרים ומייגעים.
