שנה וחצי של מאבק משפטי, כתבות בתקשורת ולחץ ציבורי, נדרשו כדי לגרום לעיריית תל אביב להחרים את הכלב שהורג חתולים בשטחה.
סיפורנו מתחיל אי שם בשנת 2017 אז החל כלב, שהיה מצוי בידי תושבת עיריית תל אביב, להרוג חתולים בצורה אכזרית, תוך שהוא תופס באחד מאברי גופם, לרוב במפרקת או באזור הבטן ומנער עד מוות.
למרות שעיריית תל אביב ידעה בכל אותו זמן את הדברים, היא התנערה בצורה בוטה מאחריותה כלפי דרי השכונה ובכללם החתולים המצויים בשטחה וכמעט ולא נקפה אצבע בעניין, למעט התראות לקוניות ומתן קנסות מעת לעת.
לאחר שנלחמנו חצי שנה למול המחלקה המשפטית והשירות הווטרינרי בעירייה, בוטל רישיון ההחזקה של הכלב. אך ביטול הרישיון היה אקט קוסמטי שמטרתו הייתה להשתיק אותנו, שכן העירייה סירבה לתפוס את הכלב והתוצאה הייתה מעוותת עוד יותר. הכלב נשאר ללא רישיון, אך עם אותם בעלים שאפשרו לו לשוטט ולהוסיף להרוג חתולים.
נאלצנו לצאת למאבק משפטי נוסף שמטרתו לגרום לרשות לעשות את שהיה עליה לעשות עם ביטול הרישיון – החרמת הכלב מידי הבעלים.
בינתיים חלפו תשעה חודשים. העירייה שיחקה בלך ושוב, וניצלה את משבר הקורונה כדי למרוח את הזמן. שני סגרים עברו ולאחריהם העירייה השמיעה תירוצים הנוגעים לעומס עבודה. נאלצתי להשתמש במנוף חיצוני שנקרא תקשורת, ורואיינתי בעניין בחדשות ווינט, והפלא ופלא יומיים לאחר פרסומה של הכתבה בדף זה, ובעקבותיה לחץ מצד עשרות פעילים שפנו לעירייה באמצעות מיילים ופקסים, הוחרם הכלב מידי הבעלים.
לאחר שהתבשרתי באופן רשמי בעניין, באמצעות מכתב שיצא מלשכתו של מנכ"ל עיריית תל אביב, מנחם לייבה, והמחלקה המשפטית בעירייה, ולאחר שאימתתי את המידע למול תושבי המקום, אני יכולה לומר שהעבודה נעשתה. הכלב נתפס מידי הבעלים באמצעות פקחי העיריה והועבר למשמורת בכלביה העירונית ולאחר מכן אומץ על ידי אדם שהתחייב לקבל את הכלב להחזקתו, בכפוף להוצאת רישיון בעיר מגוריו ובכפוף לנדרש בחוק.
אין פה סיפור עם צדק פואטי וסוף מפואר, רק רשות שלבסוף עשתה את מה שהייתה צריכה לעשות מלכתחילה. כל רשות מתוקנת הייתה פועלת מיד עם היוודע הדבר, וכאן משנת 2017 מעל לשלושים חתולים נאלצו לשלם את מחיר הרשלנות וההפקרות של הרשות שאמונה בין היתר גם על גורלם.
כשהתחלתי לטפל בעניין ידעתי שקל זה לא יהיה מכיוון שאני מכירה את הגישה וההתנהלות. אך לא ידעתי עד כמה נצטרך להילחם על הברור מאליו, עד כדי כך שהיו רגעים שממש גבלו באבסורד. אני שמחה שלבסוף הצלחנו לגרום לעירייה לעשות את מלאכתה עוד טרם הגשת עתירה.
חשוב לציין שאף אם היינו לבסוף נאלצים להגיע לבית המשפט, היינו צריכים להוכיח כי מיצינו את כל ההליכים מול הרשות.
אני רוצה להודות ל:
מטפחי חתולי הקהילה בשכונה, שלא הסכימו לשתוק ולקבל את העניין כגזרה משמיים, התאגדו ועשו מעשה כדי לטפל בנושא בדרך חוקית ולגיטימית, תוך אילוץ הרשות לקחת את האחריות הנדרשת.
לכל הפעילים הנהדרים, שפנו לגורמים הרלוונטיים בעיריית תל אביב והבטיחו שלא ישקטו עד שהעניין יטופל ובפרט לתמיר לוי "מחתולים ונהנים", למירב שלמה כתבת ידיעות תל אביב, ולמערכת חדשות ווינט שהעלו את הנושא על סדר היום.
כולי תקווה שמקרה זה הינו עוד סימון טריטוריה בדרך, להכרה מלאה של הגורמים הרלוונטיים האמונים על אכיפת החוק, בכך ששלומם וחייהם של בעלי החיים אינו הפקר.
