תותי דובל'ה ופומה טוב שחזרתן הביתה!

אלי סיפר לי כי הוא סובל שנים מרדיפות של שכנים, שנעשות בעיקר על רקע סכסוך שכנים ישן, שבסיסו קנאה וצרות עין.אותם שכנים אינם בוחלים בכל אמצעי, לרבות הרעלת בעלי החיים שהיו ברשותו, הרעלת עצי הפרי בחצרו כמו גם פניות חוזרות ונשנות לעירייה תוך מתן דיווחים כוזבים בדבר תוקפנותן הלכאורית של כלבותיו.

אלי סיפר לי, כי הוטרינר העירוני בכלל לא הסכים לשמוע את טענותיו בנושא וכי בחודש אפריל הודיע לו באופן חד צדדי ונחרץ על ביטול הרישיונות.
משסירב אלי להסגיר את כלבותיו בהליך הלא חוקי שהתנהל נגדו, פנתה העירייה לבית המשפט וקיבלה בתחילת חודש מאי במעמד צד אחד, צו המאפשר לה את לקיחת הכלבות והשמתן בהסגר. הצו שניתן לעירייה, הוצא בהתבסס על מידע שאינו נכון בעליל ועל סמך טענות שהכלבות משוטטות ותוקפות עוברי אורח, תוך שהוסתר מבית המשפט שלא ניתנה לו אף האופציה להעלות את טענותיו בנושא .
אלי אמר שהוא יעשה כל שנדרש, כדי להשיב אליו את כלבותיו האהובות וכן על מנת להוציא את הצדק לאור והוא מבקש שאעזור לו לחדש את רישיון ההחזקה של הכלבות שבוטל שלא כדין ולהשיב את הכלבות אליו הביתה.

כצעד ראשון פניתי בבהילות לעירייה והתרעתי כי מהלך ביטול הרישיונות, כמו גם בסיס הפניה לבית המשפט לא היה חוקי.
במקביל לכך פניתי למינהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, שהוא הגורם הממונה המקצועי של הווטרינרים הרשותים בדרישה בהולה לעכב את ביצוע ההחלטה. להבהיר על פי חוק להסדרת הפיקוח על הכלבים, כלב שבוטל רשיונו, הוא כלב ללא בעלים ולפיכך הרשות יכולה להרדימו לאחר 7 ימים ממועד ביטול הרישיון. אי לכך, היה זה הכרח לקבל החלטה מסוג זה על מנת שעד שתינתן הכרעה בפועל, לא יורדמו הכלבות או יועברו לבעלותו של גורם אחר. בסמוך להגשת בקשתי נתקבלה החלטה לעכב את ביצוע הפעולות וזאת עד להכרעה בערר שהוגש על ידי.

בערר שהגשתי עמדתי על כך שהוראות חוק להסדרת הפיקוח על הכלבים הינן ברורות וחד משמעיות.הקובעות, כי הווטרינר הרשותי רשאי לבטל רישיון רק בנסיבות אשר נקבעו בתקנות, ורק לאחר שנתן לבעל הכלב הזדמנות לטעון את טענותיו. אילו הייתה הרשות מתנהלת כדין ונותנת לבעלים של הכלבות הזדמנות להגיב לטענות כנגדו - היו כל הליקויים שבמידע שבידי הרשות מתבררים, ומן הסתם הייתה ההחלטה מתבטלת. נזקיו הכבדים של הבעלים והסבל המר שנגרם לכלבותיו שהתנתקו ממנו בעל כורחן, היו נחסכים. משלא קוימו הוראות החוק ולא ניתנה לבעלים של הכלבות הזדמנות לטעון את טענותיו, הבסיס העובדתי שעליו התבססה ההחלטה אינו מלא שלא לומר חלקי או מסולף ומכאן שנפל בה פגם משפטי. 

הווטרינר הרשותי במכתבו לרשות טען, כי הוא נדרש לבטל את רישיונן של הכלבות בשל העובדה שהן תוקפות (כביכול) באופן חוזר ונשנה עוברי אורח, לרבות אנשים ובעלי חיים. דברים דומים נכתבו, כאמור בבקשה אשר הגישה העירייה לבית המשפט כדי לקבל את צו הכניסה וההחרמה.
מן החומר שצורף למכתבו של הווטרינר עולה כי "התלונות הרבות של תושבי השכונה" בדבר שיטוט, תקיפת עוברי אורח ובעלי חיים - מתמצות בתלונות המגיעות משני שכנים המצויים עם הבעלים של הכלבות בסכסוך רב שנים, ושאינן מבוססות לגופן.לפיכך, בפני הווטרינר לא עמדה תשתית ראייתית לקבלת החלטה על ביטול הרישיון, דבר הסותר את ההתנהלות הנדרשת מרשות מנהלית.הרשות, חייבת לקבל החלטתה, על סמך תשתית עובדתית מוצקה מלאה ואמינה. תכלית זאת, כשהיא לעצמה, מחייבת את הרשות להקפיד ביישום הכללים ולהשקיע בכך את כל המשאבים הנדרשים.